גמרא
פירוש
חֲזָנְהוּ דְּקָא שָׁדוּ מַיָּא מִפּוּמָּא דְּחַצְבָּא אָמַר אִי הֲוָה יָדַעְנָא דִּרְגִילִיתוּ לְמִיעְבַּד הָכִי לָא אִיעַכַּבִי. כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר מַיִם הָרִאשׁוֹנִים הֶאֱכִילוּ בְּשַׂר חֲזִיר. אַחֲרוֹנִים הוֹצִיאוּ אֶת הָאִשָּׁה מִבַּעְלָהּ. כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר רִאשׁוֹנִים הֶאֱכִילוּ בְּשַׂר נְבֵלָה אַחֲרוֹנִים הָרְגוּ אֶת הַנֶּפֶשׁ אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק וְסִימָנָיךְ אֲתָא רַב דִּימִי אַפְּקַהּ אֲתָא רָבִין קַטְלַהּ. כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
{רי״ף ברכות מ׳:} {בבלי חולין קו ע״א} אתמר חמי האור חזקיה אמר אין נוטלין מהן לידים ורבי יוחנן אמר נוטלין מהם לידים ואמר רבי יוחנן שאלתי את רבן גמליאל ברבי1 אוכל טהרות ואמר לי כל גדולי גליל עושין כן וקיימא לן כרבי יוחנן בהא2 . חמי טבריה חזקיה אמר אין נוטלין מהן לידים ורבי יוחנן אמר כל גופו טובל בהן ידיו ורגליו לא כל שכן. אמר רב פפא במקומן כולי עלמא לא פליגי דשרי למשקל מיניהו בכלי3 כולי עלמא לא פליגי דאסיר כי פליגי דפסיק מיניהו4 בבית5 בירתא6 חזקיה סבר גזרינן בית בירתא אטו מנא ור׳ יוחנן סבר לא גזרינן והלכתא כחזקיה דרביה דרבי יוחנן הוא:7 {רי״ף ברכות מ״א.} מים שנפסלו משתיית הבהמה8 בכלים פסולין9 בקרקע כשרין פירוש יש אומרים מים מלוחין שאין הכלב10 יכול ללקוק11 מהם ויש אומרים מים עכורין שקרובין להיות כטיט הנדוק אמר רב אידי בר אבין א״ר יצחק בר אשיאן אין נטילת ידים לחולין אלא משום סרך תרומה ועוד משום מצוה מאי מצוה אביי אמ׳12 מצוה לשמוע דברי חכמים ורבא13 אמר מצוה לשמוע דברי ר׳ אלעזר בן ערך דכתיב {ויקרא טו:יא} וכל אשר יגע בו הזב וידיו לא שטף במים אמר ר׳ אלעזר בן ערך14 מכאן סמכו15 חכמים לנטילת ידים (לחולין16) מן התורה17.18 {רי״ף ברכות מ״א.} {בבלי חולין קו ע״א} ואמר19 ר׳ אלעזר אמר20 ר׳ אושעיא לא אמרו נטילת ידים לפירות אלא משום נקיות בלבד ופליגא דרב נחמן דאמר רב נחמן (כל21) הנוטל ידיו לפירות אינו אלא22 מגסי הרוח. אמר רבה בר בר חנה23 זמנא חדא24 הוה קאימנא קמי25 [דר׳]26 אמי ור׳ אסי ואיתו27 לקמייהו כלכלה דפירי אכלו28 ולא מאשו ידיהו ולא סַפו לי29 מיניה30 ובריך31 כל חד וחד לחודיה32 שמע מינה תלת שמע מינה אין נטילת ידים לפירות ושמע מינה אין זימון לפירות ושמע מינה שנים שאכלו מצוה לחלק33. {בבלי חולין קו ע״א-ע״ב} ת״ר קידוש ידים34 במקדש עד לפרק לחולין35 עד לפקק36 ולתרומה37 עד לפרק38 {רי״ף ברכות מ״א:} וכל דבר שחוצץ בטבילה בגוף חוצץ בנטילת ידים בחולין39 ובקידוש ידים ורגלים במקדש ואסיקנה כר׳40 יהושע בן לוי41 עד לפרק בין לחולין בין לתרומה וכן הלכתא מהדורת הרי"ף על פי סדר הבבלי מבוססת על מהדורת מכון המאור בעריכת הצוות שבראשות ד"ר עזרא שבט (בהכנה), באדיבות מכון המאור והרב דניאל ביטון (כל הזכויות שמורות למו"ל). לפרטים על המהדורה לחצו כאן.
הערות
1 ברבי: כ״י נ , כ״י פריס 312 , דפוסים, רא״ה.
2 וכן פסק ר״ח, מובא בשמו באור זרוע הלכות נטילת ידים סימן נז.
3 בכלי: כ״י נ , כ״י פריס 312 , ר׳ יונתן: ״במנא״. דפוסים: במנא שלא במקומן .
4 מיניהו: דפוסים: מיניה .
5 בבית: כ״י נ , כ״י פריס 312 , דפוסים, רא״ה: ״בבת״. וכן בסמוך. וכן בתר״י. בכ״י קרפנטרץ כאן: ״בבית״, בסמוך: ״בבת״.
6 בירתא: גצז : ״בירתן״. וכן בסמוך שם.
7 דפוסים ויניציאה ואילך מוסיפים: ואי קשיא לך הא הלכתא דלעיל התם היתה להם שעת הכושר .
8 הבהמה: כ״י פריס 312 : ״בהמה״.
9 פסולין: כ״י פריס 312 : ״אסורין״.
10 הכלב: חסר בכ״י פריס 312 .
11 ללקוק: כ״י קרפנטרץ , אשכול: ״ללקלק״. רא״ה, דפוס קושטא : ״ללוק״. דפוסים : ללקק .
12 אביי אמ׳: כ״י נ , דפוסים, רא״ה: ״אמר אביי״.
13 ורבא: כ״י נ : ״ורבה״. אשכול, כ״י קרפנטרץ : ״רבא״.
14 בן ערך: חסר בכ״י קרפנטרץ , גצז .
15 סמכו: דפוסים: אמרו .
16 לחולין: רק בכ״י א .
17 מכאן אמרו חכמים לנטילת ידים מן התורה: חסר בדפוס קושטא .
18 כ״י נ מוסיף כאן: ״גרסי׳ בספרי וכל אשר יגע בו הזב וידיו לא שטף במים אפי׳ לאחר מאה שנה לא עלתה לו טבילה ואין טומאה יוצאה מכאן סמכו חכמים לנטילת ידים מן התורה לחולין״.
19 ואמר: שכן המחבר הסמיך למאמר הקודם. כ״י נ , דפוסים : ״אמר״, כבבבלי.
20 אמר: דפוסים : ואמר .
21 כל: רק בכ״י א .
22 אינו אלא: וכן גם בהלכות ריצ״ג ובאשכול. כ״י קרפנטרץ , רא״ה: ״הרי זה״, וכן ברמב״ם משנ״ת הל׳ ברכות (ו:ג).
23 כ״י קרפנטרץ מוסיף: ״אמ׳ ר׳ יוחנן״.
24 זמנא חדא: חסר בכ״י פריס 312 .
25 קמי: חסר בכ״י פריס 312 .
26 ר׳: גצז , כ״י נ , כ״י פריס 312 , רא״ה,דפוסים : ״דר׳ ״. כ״י א , דפוס קושטא : ״ר׳ ״.
27 ואיתו: כ״י נ , כ״י פריס 312 : ״אייתו״.
28 אכלו: כ״י נ : ״אכלה״. כ״י קרפנטרץ : ״אכלי״.
29 לי: כ״י קרפנטרץ , דפוס קושטא : ״ליה״.
30 מיניה: כ״י פריס 312 , רא״ה: ״מיניהו״.
31 ובריך: כ״י פריס 312 , דפוסים: ״ובריכו״.
32 לחודיה: וכן שאילתות (יתרו נז) בה״ג, כ״י קרפנטרץ , כ״י פריס 312 , אשכול: ״לנפשיה״.
33 אין זימון, שנים שאכלו: דפוסים: שנים שאכלו, אין זימון . וכן בפירוש ר׳ יונתן ומעט נוסחאות התלמוד.
34 ידים: כ״י נ , רא״ה: ״ידים ורגלים״, כבסיפא.
35 לחולין: דפוסים: בחולין .
36 לפקק: וכן כ״י פריס 312 , דפוס קושטא , ורשב״א ורא״ש חולין שם, ובתשובות הרא״ש מח:ד בשם גירסת הרי״ף, ובתלמידי ר׳ יונה בשם גירסת הר״ח והרי״ף. ראה ב״י או״ח קסא ד״ה שיעור נט״י ובכס״מ ברכות ו:ד ע״פ דפוס קושטא . כ״י נ , כ״י קרפנטרץ , דפוסים (ויניציאה רפ״א ואילך), רא״ה: ״לפרק״, כבכל נוסחאות הבבלי, וכן העידו תלמידי ר׳ יונה שם שכך היא הגירסא ברוב ספרי הגמ׳.
37 ולתרומה: כ״י קרפנטרץ , כ״י נ , רא״ה: ״לתרומה״.
38 ולתרומה עד לפרק: חסר בכ״י פריס 312 .
39 בחולין: כ״י קרפנטרץ , כ״י נ : ״לחולין״.
40 כר׳: כ״י נ , כ״י פריס 312 : ״משום ר׳ ״.
41 כר׳ יהושע בן לוי: דפוסים: משום רבי יהושע בן לוי .
הערות
Gemara
Peirush